Parshat Bamidbar Answers

BaMidbar 5727
Alef.
In order for RaShBaM to demonstrate that the verb “בלע” could be understood as covering by human beings, he would need to provide a referent. However, the verses that he quotes refer to actions on the part of HaShem where things are destroyed.  While RaShBaM argues that if Benai Kehat would see the components of the Mishkan in an uncovered state they would be destroyed, presumably by HaShem, the verse in question (4:20) has the verb “בלע” within the context of objects, not humans, being covered by human beings, rather than being destroyed by HaShem.
Beit.

1. RaShI: “בלע” suggests placing the objects in question within their coverings.

    HaKetav VeHakabala: “בלע” implies how quickly they disappeared from view, i.e., “in the blink of an eye”, the amount of time that the eye is momentarily covered by the lid and then can once again see when the lid lifts.

2.  “סירוס”, lit. “catration”, is the method of interpretation where the sequence of words  in the verse is changed in order for it to make “more” sense. In this case, it would seem that RaShI reorders the verse in the following sequence:

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו:

The verse would then read: “When covered, they (Bnai Kehat) would not see the holy things and die.

Gimel.

1. R. S.R. Hirsch: The individuals tasked with carrying the holy things should not have a visual image of them, but rather focus upon their symbolism and conceptual meaning. This would be impossible if they actually see their physical appearance.

      Once man has a tangible image of something, it is difficult for him to then contemplate abstract concepts and meanings that might be associated with that entity. Perhaps this explains the manifold prohibitions against representing God in physical form. It also can explain why it is not appropriate to look at the Kohanim while they are engaged in Birkat Kohanim.

     Abrabanel: Human nature is such that the individual wishes to see things that are beyond his comprehension and sight. Objects that have been declared holy are certainly foci of human curiosity. In order to curb this tendency, the objects must be covered before those who are to carry them come into proximity with them.

      Holiness needs to be associated with a modicum of mystery. Man’s tendency it so attempt to debunk, penetrate through the veil of mystery, leading him to weaken his sense of sanctity as it relates to that which surrounds him. Even Moshe can only reach the 49^th level of wisdom, or see through a lense that while clearer than the lenses through which others see, nevertheless is still an indirect vision.

2.  I Shmuel 6:12-21

יב  וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ, עַל-דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא-סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול; וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, עַד-גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ.	12 And the kine took the straight way by the way to Beth-shemesh; they went along the highway, lowing as they went, and turned not aside to the right hand or to the left; and the lords of the Philistines went after them unto the border of Beth-shemesh.
יג  וּבֵית שֶׁמֶשׁ, קֹצְרִים קְצִיר-חִטִּים בָּעֵמֶק; וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם, וַיִּרְאוּ אֶת-הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ, לִרְאוֹת.	13 And they of Beth-shemesh were reaping their wheat harvest in the valley; and they lifted up their eyes, and saw the ark, and rejoiced to see it.
יד  וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל-שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית-הַשִּׁמְשִׁי, וַתַּעֲמֹד שָׁם, וְשָׁם, אֶבֶן גְּדוֹלָה; וַיְבַקְּעוּ, אֶת-עֲצֵי הָעֲגָלָה, וְאֶת-הַפָּרוֹת, הֶעֱלוּ עֹלָה לַה'.  {ס}	14 And the cart came into the field of Joshua the Beth-shemite, and stood there, where there was a great stone; and they cleaved the wood of the cart, and offered up the kine for a burnt-offering unto the LORD. {S}
טו  וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת-אֲרוֹן ה', וְאֶת-הָאַרְגַּז אֲשֶׁר-אִתּוֹ אֲשֶׁר-בּוֹ כְלֵי-זָהָב, וַיָּשִׂמוּ, אֶל-הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה; וְאַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא—לַה'.	15 And the Levites took down the ark of the LORD, and the coffer that was with it, wherein the jewels of gold were, and put them on the great stone; and the men of Beth-shemesh offered burnt-offerings and sacrificed sacrifices the same day unto the LORD.
טז  וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי-פְלִשְׁתִּים, רָאוּ; וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרוֹן, בַּיּוֹם הַהוּא.  {ס}	16 And when the five lords of the Philistines had seen it, they returned to Ekron the same day. {S}
יז  וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים  {ר}  אָשָׁם לַה':  {ס}  לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד  {ס}  לְעַזָּה  {ר}  אֶחָד,  {ס}  לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד,  {ס}  לְגַת  {ר}  אֶחָד,  {ס}  לְעֶקְרוֹן אֶחָד.  {ס}	17 And these are the golden emerods which the Philistines returned for a guilt-offering unto the LORD: for Ashdod one, for Gaza one, for Ashkelon one, for Gath one, for Ekron one;
יח  וְעַכְבְּרֵי  {ר}  הַזָּהָב, מִסְפַּר כָּל-עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים--מֵעִיר מִבְצָר, וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי; וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי.	18 and the golden mice, according to the number of all the cities of the Philistines belonging to the five lords, both of fortified cities and of country villages, even unto Abel by the great stone, whereon they set down the ark of the LORD, which stone remaineth unto this day in the field of Joshua the Beth-shemite.
יט  וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ, חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ; וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם, כִּי-הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה.	19 And He smote of the men of Beth-shemesh, because they had gazed upon (? Is this what the preposition “ב” means in this context? See RaDaK, Metzudat David, MaLBIM below) the ark of the LORD, even He smote of the people seventy men, and fifty thousand men; and the people mourned, because the LORD had smitten the people with a great slaughter.
כ  וַיֹּאמְרוּ, אַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, מִי יוּכַל לַעֲמֹד, לִפְנֵי ה' הָאֱלֹקים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה; וְאֶל-מִי, יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ.	20 And the men of Beth-shemesh said: 'Who is able to stand before the LORD, this holy God? and to whom shall it go up from us?'
כא  וַיִּשְׁלְחוּ, מַלְאָכִים, אֶל-יוֹשְׁבֵי קִרְיַת-יְעָרִים, לֵאמֹר:  הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים, אֶת-אֲרוֹן ה'--רְדוּ, הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם.	21 And they sent messengers to the inhabitants of Kiriath-jearim, saying: 'The Philistines have brought back the ark of the LORD; come ye down, and fetch it up to you.'

רד"ק

...והנכון מה שפירשנו שפתחו אותו וראו מה שבתוכו לפיכך אמר בארון ולא אמר ארון:

מצודת דוד

(יט) ויך - ה' הכה בהם על שפתחו הארון וראו בו בפנים ולזה הכה בעם שבעים איש מגדולי העיר והיו שקולים כחמשים אלף איש:

מלבי"ם  

ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה'. (ראיה שאחריו ב' מורה על השגתה והפלאה בדבר וההשכלה במהותו, כמו (שמות ב, יא) וירא בסבלותם, ובא לרוב על ענינים הגיונים, ואל אראה ברעתי (במדבר יא, טו), וראה בטוב ירושלים (תהלים קכח, ה), ור"ל שהביטו בו יותר מן הראוי ממיעוט היראה והכבוד).

As the commentaries point out, the sin entailed not looking at the exterior of the Aron, but rather its internal contents. It would appear, however, that Bnai Kehat were not supposed to even see the external part of the Aron as well as the rest of the holy objects.  

3.

שמואל א פרק ד

(א) ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק:

(ב) ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש:

(ג) ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יקוק היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יקוק ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו:

(ד) וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יקוק צבקות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלקים חפני ופינחס:

(ה) ויהי כבוא ארון ברית יקוק אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ:

(ו) וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יקוק בא אל המחנה:

(ז) ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלקים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם:

(ח) אוי לנו מי יצילנו מיד האלקים האדירים האלה אלה הם האלקים המכים את מצרים בכל מכה במדבר:

(ט) התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם:

(י) וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי:

(יא) וארון אלקים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס:

(יב) וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו:

(יג) ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך יד דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלקים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר:

(יד) וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי:

(טו) ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות:

(טז) ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני:

(יז) ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלקים נלקחה: פ

(יח) ויהי כהזכירו את ארון האלקים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה:

(יט) וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלקים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה:

(כ) וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה:

(כא) ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלקים ואל חמיה ואישה:

(כב) ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלקים: פ

שמואל א פרק ה

(א) ופלשתים לקחו את ארון האלקים ויבאהו מאבן העזר אשדודה:

(ב) ויקחו פלשתים את ארון האלקים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון:

(ג) וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יקוק ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו:

(ד) וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יקוק וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן רק דגון נשאר עליו:

(ה) על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה: ס

(ו) ותכבד יד יקוק אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים בטחרים את אשדוד ואת גבוליה:

(ז) ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלקי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלקינו:

(ח) וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלקי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלקי ישראל ויסבו את ארון אלקי ישראל: ס

(ט) ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יקוק בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים טחרים:

(י) וישלחו את ארון האלקים עקרון ויהי כבוא ארון האלקים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלקי ישראל להמיתני ואת עמי:

(יא) וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלקי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלקים שם:

(יב) והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים בטחרים ותעל שועת העיר השמים:

שמואל א פרק ו

(א) ויהי ארון יקוק בשדה פלשתים שבעה חדשים:

(ב) ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יקוק הודענו במה נשלחנו למקומו:

(ג) ויאמרו אם משלחים את ארון אלקי ישראל אל תשלחו אתו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם:

(ד) ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי טחרי זהב וחמשה עכברי זהב כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם:

(ה) ועשיתם צלמי עפליכם טחריכם וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלקי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלקיכם ומעל ארצכם:

(ו) ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו:

(ז) ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה:

(ח) ולקחתם את ארון יקוק ונתתם אתו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך:

(ט) וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו:

(י) ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית:

(יא) וישמו את ארון יקוק אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם:

Perhaps the people in Beit Shemesh assumed that the reason why the Philistines suffered so many plagues while the Aron was in their territory was because they were not Jews. Consequently, nothing would happen to them if they became intimately involved with this aspect of the Mishkan, even to the point of looking within it, as the Meforshim listed above infer from the preposition “ב”. However, the restrictions on even Bnai Kahat appearing in Parashat BaMidbar clearly suggest that the holy vessels are not for “popular consumption” and therefore, their exposure to the Aron led to a similar result as experienced by the Philistines.