Monday, September 30, 2013
Tuesday, September 24, 2013
Berashit Answers
Beraishit 5731
בראשית פרק ו
(א) וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם:
(ב) וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱ-לֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:
(ג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה
And it came to pass, when men began to multiply on the face of the earth, and daughters were born unto them, that the sons of E-lokim saw the daughters of men that they were fair; and they took them wives, whomsoever they chose. And the LORD Said: 'My spirit shall not abide in man forever, for that he also is flesh; therefore shall his days be a hundred and twenty years.'
Alef.
1. The term “אלהים” as non-holy appears within the context of courts:
שמות פרק כב
עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ: ס
While it could be maintained that the Beit Din is the place where God’s Law will be applied and interpreted, certainly in post-Moshe times, when HaShem could not be appealed to in order to apply a complicated case, the judges themselves may have been influential and powerful, but clearly not manifestations of God.
2. Taking the term “בני אלקים” as somehow referring to some sort of Divine Creatures fundamentally different from mankind, flies in the face of Jewish belief that, as RaMBaM delineated in the Thirteen Principles of Faith,
ג - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּיגוּהוּ מַשִּיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלל.
If HaShem has no body, then any implication of genetic descendants also has to be categorized as anthropomorphism. And while the Jewish people are referred to by HaShem Himself as:
שמות פרק ד
(כב) וְאָמַרְתָּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל:
this is certainly meant metaphorically rather than literally.
3. Both Onkelos and Yonatan translate the phrase as “sons of the powerful”:
תרגום אונקלוס
(ב) וחזו בני רברביא ית בנת אנשא ארי שפירן אנין ונסיבו להון נשין מכל דאתרעיאו [דאתרעיו]:
תרגום יונתן
(ב) וְחָמוֹן בְּנֵי רַבְרְבַיָא יַת בְּנַת אֱנָשָׁא אֲרוּם שַׁפִּירָן הִינוּן וְכַחֲלָן וּפַקְסָן וּמְהַלְכִין בְּגִילוּי בִּשְׂרָא וְהִרְהִירוּ לִזְנוּ וּנְסִיבוּ לְהוֹן נְשִׁין מִכָּל דְאִתְרְעִיוּ:
4. The term “Pirtza” liteally means a “break”, the implication being that society by means of its social contract imposes certain restrictions and limitation upon its citizenry. Criminality entails breaking down orthrough these legal barriers. With regard to R. Shimon bar Yochai’s comment, he is apparently of the opinion that as long as crime is perpetrated by lesser members of the society, it is not considered all that significant—as if this is to be expected and accepted. It is only when crime is committed by even the highest levels of society that there is an indication of the complete breakdown of that society.
5.
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כו
כומריא גנבו אלהיא: מאן מומי ביה? או מאן מקרב?
Priests who steal idols (and then attempt to sell them): who will swear by them or make offerings to them? (This appears to be a form of the Halachic principle of “מצוה הבאה בעברה”.)
Beit.
1. Siphre—the judicially powerful
RaDaK—the politically and physically powerful
ShaDaL—barbarians who intimidated those who were more civilized
MaLBI”M—fictitious legends that powerful people made up about themselves
Jakob—even the individuals themselves did not believe for a second that they were all that powerful. An ironic phrase.
2. The end of Beraishit 6:2 “וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ” suggests that whomever these individuals chose, they took, without taking into consideration the desires of the women concerned. Forcibly being intimate with someone, even under the rubric of marriage is a crime against the person being coerced.
3.
בראשית פרק ד
(יז) וַיֵּדַע קַיִן אֶת־אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ:
(יח) וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת־עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת־מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת־מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת־ לָמֶךְ:
(יט) וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה:
(כ) וַתֵּלֶד עָדָה אֶת־יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה:
(כא) וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל־תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב:
(כב) וְצִלָּה גַם־הִוא יָלְדָה אֶת־תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל־חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל־קַיִן נַעֲמָה:
(כג) וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי:
(כד) כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם־קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה:
פרשת בראשית
שנת תש"י
בני קין
בראשית פרק ד, פסוקים יז - כד
ב.
|
התנצלות או התפארות?
|
פסוקים כ"ג –כ"ד
"וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה"
נחלקו המפרשים בכוונת שיר זה, אם הם דברי התנצלות של למך או דברי התפארות.
עיין בדברי המפרשים האלה וסדרם לקבוצות:
רב סעדיה גאון, ספר הגלוי קע"ד:
... הכוונה בזה לאחד משני דברים תשובת למך מחטאיו למען נשוב מחטאינו, "כאשר נפרש "כי איש הרגתי" בהחלט (=בחיוב), נאמר: אם ייהרג ההורג את קין, יוקח ממנו נקמה גדולה – אף כי קין בעצמו הרג – ולמך שהרג איש וילד, מכל שכן שייקחו ממנו נקמה בעבורם יותר ויותר, ובייחוד מפני שהילד אין לו חטא כלל... ואם נתרגם "כי איש הרגתי" בשלילה, אזי נאמר: אם קין שהרג נפש, ינקם הרבה מרוצחו מפני שעשה תשובה, למך שלא הרג לא איש ולא ילד הוא הלא יותר ויותר יוקם ממי שירצחוהו.
רש"י:
1. פסוק כ"ג:
ד"ה שמען קולי: שהיו נשיו פורשות ממנו מתשמיש לפי שהרג את קין ואת תובל קין בנו שהיה למך סומא ותובל קין מושכו וראה את קין ונדמה לו כחיה ואמר לאביו למשוך בקשת והרגו וכיון שידע שהוא קין זקנו הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם והרגו והיו נשיו פורשות ממנו והוא מפייסן.
ד"ה שמען קולי: להשמע לי לתשמיש וכי איש אשר הרגתי לפצעי הוא נהרג וכי אני פצעתיו מזיד שיהא הפצע קרוי על שמי וילד אשר הרגתי לחבורתי נהרג כלומר ע"י חבורתי בתמיה והלא שוגג אני ולא מזיד לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי .
פסוק כ"ד:
ד"ה שבעים ושבעה: לשון רבוי שביעיות אחז לו כך דרש רבי תנחומא.
2. פסוק כ"ד:
ד"ה כי שבעתיים: ומדרש בראשית רבה לא הרג למך כלום ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה לפי שנגזרה גזירה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות אמרו מה אנו יולדות לבהלה למחר המבול בא ושוטף את הכל והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי וכי אני הרגתי את הבל שהיה איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו עון ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות אני שלא הרגתי לא כ"ש שיתלו לי שביעיות הרבה וזה ק"ו של שטות א"כ אין הקב"ה גובה את חובו ומקיים את דברו.
ראב"ע, פסוק כ"א:
...והטעם כאשר אמרו חכמינו: כי עדה וצלה נמנעו כי פחדו להוליד בנים בעבור שיהיו שבועיים לקין ויהרגו או ימותו ועל כן אמר למך לנשיו אני הוא באמת השביעי ואם יפצעני אדם שהוא גדול או ילד יעשה לי חבורה אז הרגתיו. ומלת הרגתי. תמורת אהרוג. וכמוהו: "נתתי כסף השדה", "אשר לקחתי מיד האמורי", ורבים כמוהם.
ואם עד שבעתים יקם קין למך עד שבעים ושבעה - בעבור שהוא הרג בזדון ואני לא הרגתי. והטעם שאמר לנשיו, כי כבר בטלה הגזרה על קין ובאמת, כי בני למך וכל זרעו מתו במבול ולא נשאר לקין שם מחמס אחיו.
רמב"ן:
1. פסוק כ"ד:
ד"ה ויאמר למך לנשיו: ...אבל ענין למך עם נשיו לא הזכירו הכתוב בביאור. ונוכל לומר גם כן שהיו יראות מעונש שלא יהרג למך בעון אביו, כי השם לא אמר לקין סלחתי לך, רק שלא יהרג, אבל יגבה חובו מזרעו, ולא ידעו מתי. וכן היה הדבר. ולמך נחם אותן לאמר, כי השם ירחם עליו כאשר רחם על קין, כי הוא נקי כפים ממנו, ויתפלל לפניו גם הוא וישמע תפלתו...
2. פסוק כ"ד:
ד"ה ויאמר למך לנשיו: ...אבל הנראה בעיני, כי היה למך איש חכם מאד בכל מלאכת מחשבת, ולמד לבנו הבכור ענין המרעה כפי טבעי הבהמות, ולמד את השני חכמת הנגון, ולמד את השלישי ללטוש ולעשות חרבותורמחים וחניתות וכל כלי המלחמה. והיו נשיו מתפחדות שלא יענש, כי הביא החרב והרציחה בעולם, והנה הוא תופש מעשה אבותיו בידו, כי הוא בן המרצח הראשון, וברא משחית לחבל. והוא אמר להן אני לא הרגתי איש לפצעים ולא ילד לחבורות כאשר עשה קין, ולא יענישני השם, אבל ישמרני מן ההריגה יותר ממנו. והזכיר כן לומר, כי לא בחרב וחנית יכול אדם להרוג בפצעים וחבורות, שימית במיתה רעה יותר מן החרב, ואין החרב גורם הרציחה, ואין על העושו חטא.
√רלב"ג:
... מה שאמר למך לנשיו, להורות על מיעוט פחדו מעונש ה' ושהוא לא היה משתדל לשוב אל ה' בכל כוחו, כדי שיסור חרון אף ה' מעליו, כי בלי ספק אם היה עושה כן, היה נמלט מהרע הנגזר לבוא עליו, כי חנון ה' ונחם על הרעה, וכבר העידה התורה במאמר כולל כי בכל דור המבול היו משחיתים דרכם ולא היה נמצא אז צדיק זולת נח...
ספורנו, פסוק כ"ג:
ד"ה שמען קולי: צועק עלי יגון. ד"ה אמרתי: שאספר צערי. ד"ה הרגתי לפצעי: חבלתי בצמי ממש שהיה הרוג אביו. ד"ה וילד לחברתי: שהיתה החבורה במצמי ממש, במה שהיה ההרוג בני.
פסוק כ"ד:
ד"ה ולמך שבעים ושבעה: שיהיה הצער שאצטער על זה כל ימי הרבה יותר מן הצער שהצטער קין על היותו נע ונד, וזה כי הצטער למך כל ימיו על שהרג את קין זקנו ותובל קין בנו, כפי מה שבא בקבלה.
√מלבי"ם:
ד"ה שמען קולי: ואל תמרו את פי, כי איש אחד ועשה לי פצע והרגתי אותו ובעת ההרג נתן בי חבורה – שהיא קלה מפצע – והרגתי גם את ילדו, ולא היה מי שיקום כנגדי ויבקש דמם מידי, כי אין משפט נגדי בארץ, כי זרועי רמה. ואם תאמר, שאענש בדיני שמים, אז אשיב כי אם קין שהיה הרוצח הראשון, בכל זאת אמר ה' שמי שיהרוג אותו ינקם על אחת שבע, כל שכן למך, שהוא תקיף יותר מקין והוא מושל ממשל רב, מי שיהרגהו ינקם פי שבעים ושבע, כי בניו ועבדיו יקחו נקמתו... ובזה יספר איך יצאו בני קין לתרבות רעה והתפארות ברצח, עד שגם את נשיהם הפחידו בהרג וטבח...
1.
|
אחרי חלקך את כל המפרשים הנ"ל לקבוצות הסבר, איזו דעה נראית לך מתאימה יותר לקשר שבין פרשתנו למה שלפניה ולאחריה!
|
2.
|
מהו פירושו של "כי" בפסוק כ"ג (כי איש הרגתי) לפי כל אחת מן הדעות הנ"ל?
|
ג.
|
בכוונת הסיפור כולו
|
בכוונת הסיפור כולו אומר המלבי"ם:
הגם שקין ובניו יסדו עיר וקיבוץ מדיני ותקנו נימוסים ומלאכות להנהגת החברה, בכל זאת אם לא התבונה תיתן קולה ואם לא יהיו האנשים בעלי יושר ואוהבי צדק בטבעם, לא יועילו הנימוסים, שאם יעמוד איש עריץ, יצחק לכל חוק ונימוס ויגזרו משפט וצדק...
והשווה לדבריו דברי קאסוטו, "מאדם עד נח" עמוד 130:
לאחר שהזכירה (התורה) החידושים שחדש קין ובניו בתרבות האנושית, מביאה היא את שירו של למך, המוכיח שעל יד ההתקדמות החומרית לא הייתה מורגשת התקדמות מוסרית. החמס היה שורר ובמעשי החמס היו אותם הדורות מתפארים, דווקא המידות המגונות השנואות בעיני ה' היו נחשבות למעלה בעיני בני אדם. במצב שכזה לא היה אפשר ששופט כל הארץ לא יעשה משפט. כל ההישגים בתרבות החומרית אינם שווים כלום בלי המידות הטובות בדרכי המוסר...
1.
|
מהו ההבדל הדק בין שתי דעות אלה הדומות זו לזו?
|
2.
|
היכן בתורה נפגש ברעיון שבדברי קאסוטו שנית?
|
The connection between the story of the Bnai Elohim and Lamech is the violence and criminality that is associated with these individuals. ShaDaL’s comment in section Beit, whereby the commentator attributes to the offspring of Kayin attitudes of exploitation by means of their superior power and stature, appears to match the insights of RaLBaG and MaLBIM.
The former views Lamech’s comments to his wives as reflecting arrogance and resistance to atoning, an attitude that symbolized the entire generation that eventually is destroyed by the Flood.
The latter views Lamech as boasting that he is above society’s law and despite his having killed two people, he expects that nothing will happen to him. He even rationalizes from the Divine Promise to Kayin that since he feels that he is superior to his ancestor, God will certainly Protect him from any punishment.
Gimel.
1. “Ruchi”—Sanhedrin 108a: Life force that will allow for an afterlife for these human beings.
RaShI: The Spirit of HaShem, which will at least for a while be Troubled regarding what to do with His Creation, man who has proven very rebellious.
2. “Yadun”—Sanhedrin 108a: a) Divine Judgment; b) the place where souls come to rest in the world of souls, once they have spent the time allotted to them in this world.
RaShI: Inner Conflict experienced by HaShem while Deciding what to do with mankind that has disappointed Him.
3. According to Rebbe and R. Akiva, verse 3 is describing, not what HaShem is “Thinking”, but rather the inner irresponsible thoughts of man that lead HaShem to limit man’s life-expectancy to 120 years, in contrast to the amounts of time that people lived prior to the Flood—see Beraishit 5. In this way, the verse adds to what has been established in v. 2 as a rationale for why God Contemplates doing away with the Generation of the Flood.
4. Verses 5-7 demonstrate that HaShem will not Allow man to continue to think that there are no consequences to his actions:
בראשית פרק ו
(ה) וַיַּרְא יְקֹוָק כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל־הַיּוֹם:
(ו) וַיִּנָּחֶם יְקֹוָק כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ:
(ז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־ עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:
5.
תפארת ישראל - יכין מסכת סנהדרין פרק י משנה ג
יד) רוח. ר"ל לא יבוא רוח חיים על עצמותם להחיותם (כיחזקאל ל"ז)...
יחזקאל פרק לז
(יד) וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל־אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם־יְקֹוָק:
Tuesday, September 3, 2013
Haazinu Answers
Ha’azinu 5727
הושע פרק יד
(א) תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹקיהָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ וְהָרִיּוֹתָיו יְבֻקָּעוּ: פ
(ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק אֱלֹקיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:
(ג) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־יְקֹוָק אִמְרוּ אֵלָיו כָּל־תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח־טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ:
(ד) אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל־סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא־נֹאמַר עוֹד אֱלֹקינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם:
(ה) אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ:
(ו) אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן:
(ז) יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן:
(ח) יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן: ס
(ט) אֶפְרַיִם מַה־לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא:
(י) מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְקֹוָק וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם:
Samaria shall bear her guilt, for she hath rebelled against her God; they shall fall by the sword; their infants shall be dashed in pieces, and their women with child shall be ripped up. Return, O Israel, unto the LORD thy God; for thou hast stumbled in thine iniquity. Take with you words, and return unto the LORD; say unto Him: 'Forgive all iniquity, and Accept that which is good; so will we render for bullocks the offering of our lips. Asshur shall not save us; we will not ride upon horses; neither will we call any more the work of our hands our gods; for in Thee the fatherless findeth Mercy.' I will Heal their backsliding, I will Love them freely; for Mine Anger is Turned away from him. I will Be as the dew unto Israel; he shall blossom as the lily, and cast forth his roots as Lebanon. His branches shall spread, and his beauty shall be as the olive-tree, and his fragrance as Lebanon. They that dwell under his shadow shall again make corn to grow, and shall blossom as the vine; the scent thereof shall be as the wine of Lebanon. Ephraim [shall say]: 'What have I to do any more with idols?' As for Me, I Respond and Look on him; I Am like a leafy cypress-tree; from Me is thy fruit found. Whoso is wise, let him understand these things, whoso is prudent, let him know them. For the Ways of the LORD are Right, and the just do walk in Them; but transgressors do stumble therein.
Alef.
Yirmiyahu 3:1 “... saying: If a man put away his wife, and she go from him, and become another man's, may he return unto her again? Will not that land be greatly polluted? But thou hast played the harlot with many lovers; and wouldest thou yet return to Me? saith the LORD.
1. R. Yochanan in Masechet Yoma is referring to the Halacha in Devarim 24:1-4:
When a man taketh a wife, and marrieth her, then it cometh to pass, if she find no favour in his eyes, because he hath found some unseemly thing in her, that he writeth her a bill of divorcement, and giveth it in her hand, and sendeth her out of his house, and she departeth out of his house, and goeth and becometh another man's wife, and the latter husband hateth her, and writeth her a bill of divorcement, and giveth it in her hand, and sendeth her out of his house; or if the latter husband die, who took her to be his wife; her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after that she is defiled; for that is abomination before the LORD; and thou shalt not cause the land to sin, which the LORD thy God Giveth thee for an inheritance.
2. R. Levi: “As far as” the lofty place where God is to be Found.
R. Yochanan: “Back to” HaShem, despite having previously forsaken Him and being disloyal to Him.
R. Yuda b’Rav Simon: Like R. Yochanan above.
R. Eliezer: Like R. Yochanan above.
3. R. Yudan Nesia in the name of R. Yuda b’Rav Simon most resemble R. Levi’s position.
4.א.
דברים פרק ד
(כט) וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת־יְקֹוָק אֱלֹקיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ:
But from thence ye will seek the LORD thy God; and thou shalt find Him, if thou search after Him with all thy heart and with all thy soul.
דברים פרק ל
(ב) וְשַׁבְתָּ עַד־יְקֹוָק אֱלֹקיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר־אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־ נַפְשֶׁךָ:
(ג) וְשָׁב יְקֹוָק אֱלֹקיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְקֹוָק אֱלֹקיךָ שָׁמָּה:
and shalt return unto the LORD thy God, and hearken to His Voice according to all that I command thee this day, thou and thy children, with all thy heart, and with all thy soul; that then the LORD thy God will Turn thy captivity, and have Compassion upon thee, and will Return and Gather thee from all the peoples, whither the LORD thy God hath Scattered thee.
ב. The implications in the two sources in Devarim is that possibly once Bnai Yisrael begin to move towards HaShem, HaShem will Meet them at some point. The verse in Hoshea suggests that the impetus is completely from the Jewish people and they on their own can reach all the way to the place where God can be Found.
Beit.
1. Yoma 86b: HaShem will Consider that you have done Him a favor, as it were, by repenting.
Yalkut Shimoni: You will come away with more once you extend yourself towards Him in repentance, than you brought to Him initially.
2. Yoma 86b: "כל תשא עון—וקח (ה' יקח) טוב" Acquire for yourself God’s “Appreciation” for what you have done.
Yalkut Shimoni: "כל תשא עון-- וקח (אתה תקח) טוב" You will take back from your encounter with HaShem something of goodness/value.
3. The simple meaning would maintain that “טוב” is the individual’s act of repentance, rather than something that HaShem will either Attribute to him or even Give him.
Gimel.
Ordinarily “גימטריא” connotes the arithmetic value of the letters of the words that are being compared. In this instance, clearly the words “טוב” (ט=9; ו=6; ב=2 = 17) and “נפש” (נ=50; פ=80; ש=200 = 330) arenot equivalent numerically.
Here is a summary of many Gematria systems:
- Mispar Hechrachi (absolute value) that uses full numerical value of the twenty-two letters. Sometimes its also called Mispar ha-Panim (face number), as opposed to the more complicated Mispar ha-Akhor (back number).
- Mispar Gadol counts the final forms (sofit) of the Hebrew letters as a continuation of the numerical sequence for the alphabet, with the final letters assigned values from 500 to 900.
- The same name, Mispar ha-Gadol, is also used for another method, which spells the name of each letter and adds the standard values of the resulting string.
- Mispar Katan calculates the value of each letter, but truncates all of the zeros. It is also sometimes called Mispar Me'ugal.
- Mispar Siduri (ordinal value) with each of the 22 letters given a value from one to twenty-two.
- Mispar Bone'eh (building value, also Revu'a, square) is calculated by walking over each letter from the beginning to the end, adding the value of all previous letters and the value of the current letter to the running total. Therefore, the value of the word "Achad" (one) is 1 + (1 + 8) + (1 + 8 + 4) = 23
. - Mispar Kidmi (triangular value) uses each letter as the sum of the all the standard gematria letter values preceding it. Therefore, the value of Aleph is 1, the value of Bet is 1 + 2 = 3, the value of Gimmel is 1+2+3=6, etc. It's also known as Mispar Meshulash (triangular or tripled number).
- Mispar P'rati calculates the value of each letter as the square of its standard gematria value. Therefore, the value of Aleph is 1 × 1 = 1, the value of Bet is 2 × 2 = 4, the value of gimmel is 3 × 3 = 9, etc. It's also known as Mispar ha-Merubah ha-Prati'.
- Mispar ha-Merubah ha-Klali is the square of the standard absolute value of each word.
- Mispar Meshulash calculates the value of each letter as the cube of their standard value. The same term is more often used for Mispar Kidmi.
- Mispar ha-Akhor The value of each letter is its standard value multiplied by the position of the letter in a word or a phrase in either ascending or descending order. This method is particularly interesting, because the result is sensitive to the order of letters. It's also sometimes called Mispar Meshulash (triangular number).
- Mispar Mispari spells out the standard values of each letter by their Hebrew names ("Achad" (one) is 1+8+4=13 etc.), and then adds up the standard values of the resulting string.
- Mispar Shemi (also Millui letter "filling"), uses the value of each letter as equal to the value of its name. For example, the value of the letter Aleph is (1 + 30 + 80) = 111, Bet is (2 + 10 + 400) = 412, etc. Sometimes the same operation is applied two or more times recursively.
- Mispar Ne'elam (hidden number) spells out the name of each letter without the letter itself (e.g. "Leph" for "Aleph") and adds up the value of the resulting string.
- Mispar Katan Mispari (integral reduced value) is used where the total numerical value of a word is reduced to a single digit. If the sum of the value exceeds 9, the integer values of the total are repeatedly added to produce a single-digit number. The same value will be arrived at regardless of whether it is the absolute values, the ordinal values, or the reduced values that are being counted by methods above.
- Mispar Misafi adds the number of the letters in the word or phrase to their gematria.
- Kolel is the number of words, which is often added to the gematria. In case of one word, the standard value is incremented by one.
Within the wider topic of Gematria are included the various alphabet transformations where one letter is substituted by another based on a logical scheme:
- Atbash uses exchanges each letter in a word or a phrase by opposite letters. Opposite letters are determined by substituting the first letter of the Hebrew alphabet (Aleph) with the last letter (Tav), the second letter (Bet) with the next to last (Shin), etc. The result can be interpreted as a secret message or calculated by the standard gematria methods. A few instances of Atbash are found already in the Hebrew Bible. For example, see Jeremiah 25:26, and 51:41, with Targum and Rashi.
- Albam the alphabet is divided in half, eleven letters in each section. The first letter of the first series is exchanged for the first letter of the second series, the second letter of the first series for the second letter of the second series and so forth.
- Achbi divides the alphabet into two equal groups of eleven letters. Within each group, the first letter is replaced by the last, the second by the tenth, etc.
- Ayak Bakar replaces each letter by another one that has a 10-times-greater value. The final letters usually signify the numbers from 500 to 900. Thousands is reduced to ones (1000 becomes 1, 2000 becomes 2 etc.)
- Ofanim replaces each letter by the last letter of its name (e.g. "Fe" for "Aleph").
- Akhas Beta divides the alphabet into three groups of 7, 7 and 8 letters. Each letter is replaced cyclically by the corresponding letter of the next group. The letter Tav remains the same.
- Avgad replaces each letter by the next one. Tav becomes Aleph. The opposite operation is also used.
Some authors provide lists of as many as 231 various replacement ciphers, related to the 231 mystical Gates of the Sefer Yetzirah.
Dozens of other far more advanced methods are used in Kabbalistic literature, without any particular names. In Ms. Oxford 1,822, one article lists 75 different forms of gematria. Some known methods are recursive in nature and are reminiscent of the graph theoryor use heavily combinatorics. Rabbi Elazar Rokeach often used multiplication, instead of addition, for the above-mentioned methods. For example, spelling out the letters of a word and then multiplying the squares of each letter value in the resulting string produces very large numbers, in orders of trillions. The spelling process can be applied recursively, until a certain pattern (e.g. all the letters of the word "Talmud") is found; the gematria of the resulting string is then calculated. The same author also used sums of all possible unique letter combinations, which add up to the value of a given letter. For example, the letter Hei, which has the standard value of 5, can be produced by combining 1 + 1 + 1 + 1 + 1, 2 + 1 + 1 + 1, 3 + 1 + 1, 4 + 1, 2 + 2 + 1 or 2 + 3, which adds up to 30. Sometimes combinations of repeating letters are not allowed (e.g. 2 + 3 is valid, but 3 + 1 + 1 is not). The original letter itself can also be viewed as a valid combination.
Variant spellings of some letters can be used to produce sets of different numbers, which can be added up or analyzed separately. Many various complex formal systems and recursive algorithms, based on graph-like structural analysis of the letter names and their relations to each other, modular arithmetic, pattern search and other highly advanced techniques, are found in the "Sefer ha-Malchuth" by Rabbi David ha-Levi of Draa Valley, a Spanish-Moroccan Kabbalist of the 15–16th century. Rabbi David ha-Levi's methods take into consideration the numerical values and other properties of the vowels as well.
Here is a way that the words טוב and נפש can be linked using the “א-ת ב-ש” system:
Subscribe to:
Posts (Atom)