ParshatNitzavim answers and Haazinu questions

http://www.nechama.org.il/pages/775.html

Nitzavim 5722
Alef.

1.

דברים פרק כט

(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:

(י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:

(יא) לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְקֹוָק אֱלֹקיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹקיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם:

(יב) לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹקים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:

(יג) וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת:

(יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹקינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם:

(טו) כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם:

(טז) וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם:

(יז) פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְקֹוָק אֱלֹקינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה:

(יח) וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה:

(יט) לֹא יֹאבֶה יְקֹוָק סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יְקֹוָק וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה יְקֹוָק אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:

(כ) וְהִבְדִּילוֹ יְקֹוָק לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:

(כא) וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה יְקֹוָק בָּהּ:

(כב) גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וצביים וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ יְקֹוָק בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ:

(כג) וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה יְקֹוָק כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה:

(כד) וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹקי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

(כה) וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם:

(כו) וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה:

(כז) וַיִּתְּשֵׁם יְקֹוָק מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה:

   If the cause for HaShem’s Anger is the thoghts and actions of a single individual or individuals, why should the entire people suffer as a result? If there was something that they could do about it, and they deliberately chose not to, as in the case of the Shechemites who according to RaMBaM chose not to bring Dina’s rapist to justice,¹ that’s one thing. But if they are unaware of what someone is thinking and doing, then how can there be collective responsibility for this miscreant’s actions?

2. RaMBaN would appear to be referring to RaShI and Ibn Ezra who say that Niglot are the responsibility of the entire Jewish nation (in contrast to RaShBaM who places the responsibility upon not the people in general but their judiciary representatives, the Beit Din.)

3.  RaShBaM’s attention was drawn to the addition of the word “בסתר”, which suggested that there would be some sort of qualitative difference between public and private idolatry.

דברים פרק כז

(טו) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְקֹוָק מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן: ס

   He therefore invoked Devarim 29:28 to account for the additional variable of privacy, not in public view.

4. Ibn Ezra’s complaint about the interpretation revolves around the literal meaning of the verse that clearly distinguishes between public and private transgressions, assigning the former to the Jewish people and the latter to God.

5.  RaShI—the Nistarot are sins of others who deliberately perpetrate them out of the public eye.

   RaMBaN—the Nistarot are the sins of oneself that he does not realize that such actions are sins, BeShogeig, as opposed to BeMeizid.

6. 

דברים פרק כח

(א) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹקיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ יְקֹוָק אֱלֹקיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:

(ב) וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹקיךָ:...

(טו) וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹקיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ:

7. 

	Hidden	Revealed
RaShI	Thoughts of the individual	Public evil
RaShBaM	Sins that are usually done in private	Sins that are usually done in public
Ibn Ezra	Idolatry in private	Idolatry in public
RaMBaN	Inadvertent sins of which person himself is unaware	Premeditated sins

Beit.

1.   Both Rabbeinu Bachaye and RaLBaG interpret “Hidden” and “Revealed”  in terms of the reasons for why a Mitzva was Commanded.

2.   The previous group of commentators interpret “Hidden” and “Revealed” in terms of the manner in which transgressions are performed. Rabbeinu Bachaye and RaLBaG interpret the terms with respect to how the individual understands the bases of a positive or negative Commandment.

3.   a) שלא יעשה המצוה בענין גופני—If a person thinks that he understands even a portion of the basis for a Commandment, this understanding should not lead him to justify not performing the Mitzva outwardly because he concludes that it does not pertain to him.

      b) ואם הי' שהישירה אליו מקנין השלמות האנושי—that it would be possible that he would possess a degree of human perfection.

      c) מפני היותם על מה שהם עליו—because the metaphysical effects of the Commandments operate in a dimension that is above the person who is carrying them out.

     d) ולזה לא ייוחס חטא לבלתי עומד על כווני'—and for this reason, sin will not be attributed to someone who is unable to comprehend the Mitzva’s intention.

     e) שאני מתיישר באופן שלם אל הכוונה ההיא—since I am completely straight with respect to that intention of the Mitzva.

     f) שזכרה התורה תועלת מצוה, הוא אפשר שיהי' לה אצל ה' ית' תועלת אחר—even if the Tora mentions a reason/benefit for a particular Mitzva, it is possible that the Lord, may He be Blessed, has a different benefit.

     g) שלא יהי' שם תועלת אחר זולתו אצל השם יתברך—that there would not be some other benefit aside from it from HaShem’s, may He be Blessed, point of view.

4.  a) The example of Sholmo and his wives demonstrates that even when the Tora reveals the reason for a particular Mitzva, it could lead individuals to conclude that since the reason does not apply to them, neither does the Mitzva, which is a grave error.

      b)  The example of Shabbat demonstrates that even when one reason is given by the Tora for a Mitzva, as in the case of the Ten Commandments in Shemot 20:11 where emulating HaShem’s Resting from the Creation is the basis of the Mitzva, there could be other reasons, as indicated in Devarim 5:15 which gives the reason for the same Mitzva empathy with servants and slaves in light of our own experience in Egypt.

Gimel.

It would seem that the passage from the Yom HaKippurim liturgy is in accordance with RaMBaN’s interpretation, since it is reasonable to expect a sinner to confess only about those transgressions of which he is aware. The one’s that he does not know that he committed we have to rely on HaShem’s Rachamim since it is impossible for us to do Teshuva for things that are impossible for us to determine.