Lech Lecha answers

Lech Lecha 5728

Alef.

   1. The issue that both commentators are addressing is the interruption of the story focusing upon the King of Sodom with the incident involving Malki Tzedek.

בראשית פרק יד

  (יז) וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ:

(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְקל עֶלְיוֹן:

(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְקל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ קל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:

 (כא) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ:

(כב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְקֹוָק קל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

(כג) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:

(כד) בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם:

2. An alternative explanation for the apparent “interruption” in the narrative, other than those of Chizkuni and Ohr HaChayim, might suggest that the incident with Malki Tzedek had happened previously, and was called to mind by Avraham when he saw the King of Sodom approaching. “Let’s see how this King measures up to the standard set by that other King when he came to greet me.”

Beit.

1. The disagreement among the commentators arises by the ambiguity posed by the third person pronouns in verse 20:

יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְקל עֶלְיוֹן:

(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְקל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ קל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:

From the perspective of the subject of the three verses, mentioned explicitly in v. 18, it makes sense to assume that the same individual who brought out the food and offered the blessing also gave the Ma’aser, i.e., Malki Tzedek. However, the standard procedure for giving tithes is for the layperson to give the tithe to the priest, in this case, Avraham giving something to Malki Tzedek.

2.  The examples from which Nechama wishes us to generalize with regard to clarifying ambiguous third person pronouns:

בראשית פרק מו פסוק כט

וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד:

And Joseph made ready his chariot, and went up to meet Israel his father, to Goshen; and he presented himself unto him, and (he) fell on his neck, and (he) wept on his neck a good while. Who fell on whose neck and cried?

שמואל א פרק טו

(כז) וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע:

And as Samuel turned about to go away, he laid hold upon the skirt of his robe, and it rent.

רש"י שמואל א פרק טו פסוק כז

(כז) ויחזק בכנף מעילו - לפי פשוטו משמעו שכשפנה שמואל ללכת מאחרי שאול אחז שאול בכנף של שמואל לפי שהיה שאול מבקש ממנו שישוב עד שישתחוה בגלגל שהיה שם אהל מועד, ומדרש אגדה חולקים אמוראים יש אומרים מעילו של שמואל קרע שאול ויש אומרים מעילו של שאול קרע שמואל ומסר לו סימן זה מי שיכרות כנף מעילו הוא ימלוך תחתיו, והוא שאמר לו שאול לדוד ביום שכרת את המעיל ידעתי כי מלוך תמלוך (לקמן /שמואל א'/ כ"ד כ'):

רד"ק שמואל א פרק טו פסוק כז

(כז) ...ויחזק בכנף מעילו - שאול החזיק בכנף מעיל שמואל כדי שישוב עמו, ובמדרש חולקין בו יש אומרים כי שמואל קרע במעיל שאול ורמז לו בזה כי מי שיכרות כנף מעילו הוא ימלוך אחריו וי"א כי שמואל קרע מעילו של עצמו שכן דרכן של צדיקים להיות קורעין בשעה שאין נטיעתן משובחת: 

מלכים ב פרק ח

(יד) וַיֵּלֶךְ מֵאֵת אֱלִישָׁע וַיָּבֹא אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע וַיֹּאמֶר אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה:

(טו) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם וַיִּפְרֹשׂ עַל פָּנָיו וַיָּמֹת וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל תַּחְתָּיו:

(And Elisha came to Damascus; and Ben-hadad the king of Aram was sick; and it was told him, saying. 'The man of God is come hither.' And the king said unto Hazael: 'Take a present in thy hand, and go meet the man of God, and inquire of the LORD by him, saying: Shall I recover of this sickness?' So Hazael went to meet him, and took a present with him, even of every good thing of Damascus, forty camels' burden, and came and stood before him, and said: 'Thy son Ben-hadad king of Aram hath sent me to thee, saying: Shall I recover of this sickness?' And Elisha said unto him: 'Go, say unto him: Thou shalt surely recover; howbeit the LORD hath shown me that he shall surely die.' And he settled his countenance stedfastly upon him, until he was ashamed; and the man of God wept. And Hazael said: 'Why weepeth my lord?' And he answered: 'Because I know the evil that thou wilt do unto the children of Israel: their strongholds wilt thou set on fire, and their young men wilt thou slay with the sword, and wilt dash in pieces their little ones, and rip up their women with child.' And Hazael said: 'But what is thy servant, who is but a dog, that he should do this great thing?' And Elisha answered: 'The LORD hath shown me that thou shalt be king over Aram.') 

Then he departed from Elisha, and came to his master, who said to him: 'What said Elisha to thee?' And he answered: 'He told me that thou wouldest surely recover.' And it came to pass on the morrow, that he took the coverlet, and dipped it in water, and spread it on his face, so that he died; and Hazael reigned in his stead.   

שמות פרק לד

(ה) וַיֵּרֶד יְקֹוָק בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְקֹוָק:

And the LORD descended in the cloud, and stood with him there, and (He/he) P(p)roclaimed the Name of the LORD.

3.  Another instance of this type of ambiguity in Parashat Lech Lecha is the following:

בראשית פרק טו

(ו) וְהֶאֱמִן בַּיקֹוָק וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה:

And he believed in the LORD; and He(/he) counted it to him (Him) for righteousness.

4. RaShI’s defense from the attack of RaDaK can be found in:

רש"י בראשית פרק יד פסוק כג

(כג) אם מחוט ועד שרוך נעל - אעכב לעצמי מן השבי:

ואם אקח מכל אשר לך - ואם תאמר לתת לי שכר מבית גנזיך, לא אקח:

(כד) הנערים - עבדי אשר הלכו אתי, ועוד ענר אשכול וממרא וגו'. ואף על פי שעבדי נכנסו למלחמה, שנאמר לעיל (פסוק טו) הוא ועבדיו ויכם, וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור, אפילו הכי הם יקחו חלקם. וממנו למד דוד שאמר (ש"א ל כד) כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו. ולכך נאמר (שם פסוק כה) ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמשפט, ולא נאמר והלאה לפי שכבר ניתן החוק בימי אברהם:

Avraham understood the concept of “to the victor go the spoils”. Consequently, as long as the King of Sodom does not take anything that is presently in his treasure stores to give to Avraham, whatever Avraham keeps or distributes to his servants and allies is by right his to do with however he please. And while he is concerned about Marit Ayin and does not want to personally benefit from anything that he has recovered that previously belonged to the King of Sodom, it is his decision to do with these things as he pleases.

5.  Here is RaDVaZ’ commentary:

רדב"ז הלכות מלכים פרק ט הלכה א

וכן היה הדבר בכל העולם וכו'. כוונת הראב"ד ז"ל בהשגתו שבאברהם הוא דכתיב שקיים מעשר דכתיב ויתן לו מעשר מכל. וצ"ל כי אברהם זכה בכל הדברים הרכוש ומשם נתן למלכי צדק המעשר, ורבינו לא רצה לפרש כן שהרי אין המעשרות נוהגות אלא בגידולי קרקע שלו לפיכך תפס בדברי האגדה שאמרו שיצחק הוא שהפריש המעשר שנאמר וימצא בשנה ההיא מאה שערים וכן דעת המתרגם ורש"י ז"ל והרמב"ן ז"ל בפירוש התורה שלו, ואף על פי שלא מצינו שנצטוה על המעשר בהדיא כיון שהיו נוהגין בו משמע דמצוה היא שכן מצינו ביעקב כתיב על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ומקרא בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו:

A support to his approach could be cited from Devarim 14 (the Gilayon mistakenly lists Devarim 16):

דברים פרק יד

(כב) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה:

The verse associates Ma’aser with produce grown from the ground, as opposed to monetary possession per se.

Gimel.

1.  Nedarim 32b sees Malki Tzedek as having made a fundamental theological error to the extent that the priesthood will be removed from his line and given to Avraham. Ibn Ezra sees Malki Tzedek’s words as entirely appropriate and not at all flawed to the point of meriting punishment.

2.  The verse in Tehillim cited by Nedarim 32b:

תהלים פרק קי

(ד) נִשְׁבַּע יְקֹוָק וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק:

The LORD hath sworn, and will not repent: 'Thou art a priest for ever after the manner of Melchizedek.'

RaShI cites an analogous biblical textual construction:

רש"י תהלים פרק קי פסוק ד  

דברתי מלכי צדק - יו"ד יתירה כמו “רבתי עם” (איכה א:א), על דברת מלכי צדק, על פקודת מלכי צדק.

Metzudat David cites an example that parallels the root word, rather than the additional “י”:

מצודת ציון תהלים פרק קי פסוק ד

/(ד)/ על דברתי - על ענין כמו על “דברת בני אדם” (קהלת ג:יח) והיו"ד יתירה:

3.  Ibn Ezra sees the verse in Tehillim as holding up Malki Tzedek as the standard by which priests will be measured, rather than the basis for why Malik Tzedek was disinherited from the priesthood. With respect to the verse from I Kings:

מלכים א פרק ה

(כג) עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא וְאַתָּה תַּעֲשֶׂהאֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי:

My servants shall bring them down from Lebanon unto the sea; and I will make them into rafts to go by sea unto the place that thou shalt appoint me, and will cause them to be broken up there, and thou shalt receive them; and thou shalt accomplish my desire, in giving food for my household.'

perhaps Ibn Ezra has the same understanding as Metzudat Tzion:

מצודת ציון מלכים א פרק ה פסוק כג

(כג) דברות - ענינו קורות קשורות יחד להנהיג אותם דרך המים כי וינהג את הצאן (שמות ג) תרגומו ודבר וכןורעו כבשים כדברים (ישעיה ה):

i.e., just as the rafts are used to traverse the sea, so also Malki Tzedek’s example will be used to construct the paradigm for how a priest should act.

4.  If “כהן” means “משרת” (servant), then how is being a Kohen a badge of honor? Shemot 28:41 defines the Kohen as not just any servant, but a servant of God. The rule “עבד מלך כמלך דמי” (the servant of the king obtains status similar to that of the King) would then make a Kohen LeKeil Elyon superior to those who are not servants at all.

Daled.

1.  Siftei Chachamim cites two problems with Malki Tzedek being described as bringing bread and wine:

     a. If he wished to offer hospitality to Avraham, shouldn’t he have produced more things, as does Avraham when visited by the three angels? (Someone who has just fought, you give him refreshments, as opposed to a full-course meal.)

b.Usually, it only mentions that the host produces bread, with the things that go along with the bread being understood. Why is wine being particularly emphasized in this case? (The reference to sacrifices would include a hint of wine-libations.)

2.  The referent of giving food to those who have just returned from warfare, albeit much more than just bread and wine:

שמואל ב פרק יז

(כז) וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים:

(כח) מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי:

(כט) וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר:

And it came to pass, when David was come to Mahanaim, that Shobi the son of Nahash of Rabbah of the children of Ammon, and Machir the son of Ammiel of Lo-debar, and Barzillai the Gileadite of Rogelim, brought beds, and basins, and earthen vessels, and wheat, and barley, and meal, and parched corn, and beans, and lentils, and parched pulse, and honey, and curd, and sheep, and cheese of kine, for David, and for the people that were with him, to eat; for they said: 'The people is hungry, and faint, and thirsty, in the wilderness.' 

3.  Siftei Chachamim states that a) since Kedrelaomer was the king of Eilam, 

בראשית פרק יד

(ט) אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת הַחֲמִשָּׁה:

  b) Eilam was one of the sons of Shem,

בראשית פרק י

(כב) בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם:

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק יד

ולמה הלך מלכי צדק אצל אברהם כשחזר מן המלחמה, כדי שידע אברהם שאין בלב מלכי צדק על אברהם שום איבה על שהרג את עילם, שעילם היה בן שם, שנאמר (ובני) [בני] שם עילם וגו' (בראשית י כב):

and c) Malki Tzedek is identified with Shem,

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד ב

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל: ביקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה משם,¹ שנאמר: )בראשית יד( “והוא כהן לקל עליון"

Therefore it stands to reason that some of Shem’s offspring died in the battle with Avraham.

4.  See Daled 1 b).