parshat treuma answers

Teruma 5731
Alef.

1. RaMBaM—Specific Commandments have reasons. However, either because of a lack in our intelligence or learning, we might not always be able to discern what those reasons are. However, when it comes to specific details vis-à-vis an entire category of Commandments, e.g., even if there is an overall reason for sacrifices, why this particular sacrifice has this species of animal of a certain age and its blood is spilled in a certain place, etc. such detail is arbitrary. The only time that you could draw conclusions about such a detail is if a single type of animal or action is always used, and then in a particular instance it is not. But if each instance has its own set of variables, it seems to be more a matter of distinguishing between the various types, rather than meaningful explanations for each of the details themselves.

R. Yitzchak Arama—Looking at the Menora, he claims that it is impossible that there could not have been a clear rationale, at least on God’s Part, for why each aspect of the Menora was Commanded and incorporated into this structure’s design.

2.    RaMBaM:

      a. Verses that refer to all of the Commandments as righteous, e.g.,

דברים פרק ד פסוק ח

ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום:

תהלים פרק יט

(י) יראת יקוק טהורה עומדת לעד משפטי יקוק אמת צדקו יחדו:

                   would seem to preclude the idea that some are arbitrary.
              b. The Rabbinic Derasha:

דברים פרק לב פסוק מז

כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה: פ

 א"ר מנא, כי לא דבר רק הוא, ואם רק הוא - מכם הוא, ולמה מפני שאין אתם יגעין בתורה, ללמדך שכל דבר שנותנין ב"ד נפשם עליו לסוף מתקיים בידם ^צא) [ירושלמי פאה פ"א ה"א]:

תורה תמימה הערות דברים פרק לב הערה צא

צא) פשוט דדריש יתור המלה מכם שאינה מובנה לכאורה, דלפי פשטות הרעיון הול"ל רק כי לא דבר רק הוא, ולכן דריש לכונה אחרת, שאם תמצאו הדבר אינו מבואר תדעו כי רק מכם הוא רק, כלומר, מפני שאין אתם יגעים לעמוד על עיקרו של דבר, אבל לוא יגעתם מצאתם, וכמ"ש יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, ומבואר מזה דכל דבר שהב"ד נותנין נפשם לעמוד על אמתת הדבר אותו הדבר מתקיים אצלם, כלומר שמכוונים לאמתת הדבר, ובירושלמי מסיים שיתקיים בידם כנתינתו מסיני, והיא מליצה לכונת האמת לאמתו. ומ"ש הלשון נותנים נפשם הוא משום דסתם ב"ד רוצים לעמוד על עיקר ושורש הדבר ומוסרים נפשם ביגיעתם ועמלם, וכמ"ש אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, וע"ע מש"כ בענין קרוב לזה בר"פ פקודי בפסוק כאשר צוה ה' את משה:

R. Yitzchak Arama:

a. Anything that appears in the Divine Tora could not be due to a coincidence or arbitrariness,

     but rather must be understood as a deliberate teaching.

b. The fact that a Tora would be rendered invalid were a letter to be missing from any part of it, even a part that appears to be devoted to nothing more than “detail” suggests that there is no such thing as mere detail, but that the Tora is meaningful in its entirety.

3.  The simple Peshat of the verse (see above in 2) is that fulfilling the Commandments are worthwhile with respect to their enabling a person to live a long life. However, this could be due to simply complying with God’s Arbitrary Decrees. The Derasha puts the matter on a cognitive plain. The Commandments are not intrinsically empty of meaning, no matter how arcane they appear. If they appear that way, then it is your fault for either lacking the intelligence or the learning that would make their purpose clear.

4.  RaMBaM makes a distinction between homiletical and philosophical analysis. While explanations could be offered for all of the details of the Korbanot as well as the details of the Menora, such explanations would not be compelling, inherent within the topic being scrutinized. Only if there were a consistent theme that applied to a number of elements, and then suddenly we encounter something that is similar, but diverges from the theme, could wisdom be enlisted to come up with an explanation. With regard to the Menora, if there would be several of them all designed in the same manner, and suddenly one is Commanded that is different, this would provide a context for philosophical reflection. But if there is a single Menora and there is nothing to which to compare its cups, bulps, flowers, etc., then it is impossible to say why these shapes are specifically required. The larger issue can be explained philosophically; small details at best can be explained only homiletically.

5. Here is the passage from the Abrabanel to which Nechama is referring:

אברבנאל:       

ואפשר                                 אפשר שיסופקו נגדו (=ואפשר עוד לשאל על הטעם שנתן הרמב"ם) למה ציוה בעגלת בקר, ולמה צ                       ולמה ציוה שתהיה אשר לא עובד בה ולא משכה בעול?... ולמה ציוה שתערף העגלה מאחור? ואם הי                       ואם היה כטעם הרב המורה, היה די בוידוי דברים בלבד לפני הסנהדרין, או שיביאו קרבן שור או כבש א                       או כבש או עז ויתוודו עליו!

     With regard to the details associated with the Egla Arufa, if there were no need for them, wouldn’t the same thing be able to be accomplished using familiar procedures, rather than this rather bizarre one? We have no choice but to conclude that each of these details has an important purpose. Similarly, by extension the same would apply to sacrifices and the Menora.

6.  Akeidat Yitzchak is suggesting that there is intrinsic value to the details, not only as aspects of the actual construction of the Menora, but even with respect to when one reads/studies the instructions in terms of themselves, independent of the construction.

Beit.

                                                רמב"ם                               אברבנאל                             אלשיך         

מנורה = אדם. יכול להאיר בעזרת ה' דרך תורה ומצוות.	מנורה = חכמה.	יש על המנורה נר תמיד, מכוסה בפרוכת. כאילו יש בו נפש.
כמידה אדם בינוני.			י"ח טפחים
	שכר גופני בניגוד לשכר של חכמה ודעת. (משלי כ:כז) "נר ה' נשמת אדם".		שלחן בניגוד למנורה
	ז' חכמות: grammar, rhetoric, logic, arithmetic, music, geometry, astronomy		שבעת הנרות
	כל החכמות נמצאו בתוך תורת אלקים.		נרות פונים אל נר האמצעי
מניעת התאוות: "ירכה"—תשמיש "קנה"—דיבור         ("זהב טהור" ->     דיבורים טהורים; "מקשה"-> נעלב ולא עולב.) "גביעי'"—כוסות יין "כפתורי'"—מאכל ומלבוש "פרחי' ממנה יהיו"—שלא יהנה מן הזולת.	הסתעפות החכמות כולם אלו מאלו.		גביעים, כפתורים, פרחים
יעשה את עצמו יקר כמו זהב.	אין בו דעות זרות.		זהב
טהור מכל סיג, ליכלוך עברה.			זהב טהור
משיגים טהרה על ידי קבלת הייסורין.	החכמה כולה אחת היא.		מקשה
משל לאחדות כל האברים שלא יטמא א' מהם ויפרד מהשאר.			חתיכת זהב א'

1. RaMBaM describes a “large idea” without accounting for all of the details, in contrast to Abrabanel and Alshich who suggest explanations for the various details of the Menora.
2. It would appear that RaMBaM is consistent when he gives an overall perspective on the Menora without entering into the various specific features of its design.
3. The only place in Nevi’im where the Menora is used as a symbol and appears in a prophetic vision is in Zecharia 4. After the Navi is shown a Menora as part of a vision in v. 2, he is told in v. 6 the iconic phrase, “לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יקוק צבקות” (not in power nor in strength, but rather by My Spirit, Says the Lord of Hosts.) The implication is that the light that emanates from the Menora represents Divine Spiritual Influence. Man’s wisdom is similarly thought of as the result of a  Divine  Gift, as in “אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חננו מאתך בינה והשכל. בא"י חונן הדעת.”
4. Either (Abarbanel) all of the wisdoms stem from a common root or (Alshich) the means by which one achieves purity is by enduring afflictions.